חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד-1984

חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד-1984 1
1. ביטול
כל דין או הוראה בדין המנויים בתוספת יחדל להיות להם תוקף מיום פרסום חוק זה, ואם צויין לידם בתוספת מועד אחר - מאותו מועד.
2. פרשנות
(א) סעיף 1 לא יתפרש כאילו בא לבטל -
(1) תשריר שניתן למעשה חקיקה בדין שבוטל;
(2) מעשה חקיקה שנעשה מכוח דבר המלך במועצה;
(3) זכויות שהוקנו בדין שבוטל או מכוחו;
(4) פסקי דין והוראות מינהל שניתנו מכוח דין שבוטל.
(ב) סעיף 1 לא ימנע טענה -
(1) שדין שבוטל לא היה לו תוקף או שחדל להיות לו תוקף לפני המועד שנקבע בחוק זה;
(2) שדינים אחרים - לרבות הוראות הכלולות בדינים המנויים בתוספת ושלא בוטלו בחוק זה - לא קויים תקפם לפי סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או שחדל להיות להם תוקף מכוח כל דין אחר.
(ג) בסעיף זה, "דין שבוטל" - דין או הוראה בדין שחדל להיות להם תוקף כאמור בסעיף 1.
3. איון דבר המלך במועצה (הכתל המערבי)
דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (הכתל המערבי), 1931, אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
4. תיקונים משלימים
(א) בדברי המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947 -
(1) בסימן 11(2), במקום "במנשר כזה" יבוא "בהחלטת הממשלה";
(2) בסימן (64)III, במשפט השני, המלים "שאינם נתינים בריטיים" - ימחקו;
(3) בסימן (64)III, במשפט השני, במקום "הנשיא הבריטי או הנשיא התורני הבריטי, הכל לפי הענין" יבוא "בית המשפט". התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: